|
הנחיות למחברים מסירת המאמר
יש לשלוח את המאמר בתור מסמך Word באמצעות הדוא"ל לכתובת: editor@okimta.com. יש לציין בשורת הנושא: מאמר להגשה מאת [שם מחבר
המאמר]. יש לצרף לקובץ את פרטי מחבר המאמר ודרכים ליצירת הקשר
עמו. על מנת להימנע מבעיות אי-תאימות, רצוי לשמור את המסמך
בתור קובץRTF . שפת המאמר
המערכת תקבל מאמרים שנכתבו בעברית ובאנגלית. שפות נוספות יישקלו לגופן. תקצירים
למאמר יש לצרף שני תקצירים: בעברית ובאנגלית, באורך
של 150 עד 800 מילה. התקצירים יפורסמו בכתב העת ובאתר האינטרנט של המערכת. עיצוב הטקסט והתקנתו
נא להקפיד על הנחיות אלה: רווח בודד בין מילה למילה. מספור רצוף של העמודים מתחילת המאמר ועד סופו. הימנעות מרווחים בין פסקה לפסקה. כתיב
כתיב ופיסוק על פי כללי האקדמיה ללשון העברית. שמות פרטיים ייכתבו לפי הנהוג או כפי שבעל השם כותב,
לדוגמה: נח, משה. שמות אישים בלועזית: אם קשה לקרוא את השם על פי
התעתיק העברי, יש להוסיף בסוגריים את שם המשפחה בכתיב הלועזי, לדוגמה: דקרט(Descartes)
. שמות ספרים בעברית – יש לכתוב ברצף משפט מוקפים
במרכאות, לדוגמה: ב"ערוגת הבשם"; בפריט ביבליוגרפי – בלא סימון. שמות ספרים בלועזית – באותיות נטויות, לדוגמה: ב-Principia philosophiae . פיסוק
ראה לעיל/להלן – בלי פסיקים. ראה, השווה, עיין – בלי נקודתיים.
אולם, כלומר, דהיינו, ברם – בלי פסיק.
אפוא – בלי פסיקים לפניו ואחריו.
סימן פיסוק תמיד לפני מספר הערה, כך: ...זוהי הערת
השוליים.1 סימן פיסוק צמוד למרכאות יבוא אחריהן, אלא אם הוא
סימן שאלה/קריאה השייך לטקסט שבתוך המרכאות, לדוגמה: ...זוהי דוגמה
טיפוסית ל"מרכאות", אך כאן הבן שואל "עד מתי?" ואינו נענה. יש להימנע מתליית הערות שוליים בכותרות פרקים או
סעיפים. ציטוטים
ציטוט קצר מחמש שורות יובא ברצף הדברים ויוקף
במרכאות. ציטוט ארוך מחמש שורות יובא בפסקה נפרדת ולא יוקף
במרכאות. ציטוט מטקסט עברי יש להעתיק בלא שינויים, למעט אופן
ההדגשה. כל שינוי אחר יצוין במפורש. ציטוט מטקסט לועזי – רצוי לתרגם לעברית. דילוג על חלק מן הציטוט יסומן כך:[...]
הדגשה שאינה במקור תסומן כך: [ההדגשה שלי] (בלי שם
הכותב). מראה מקום יובא בדרך כלל לאחר הציטוט, בסוגריים,
וסימן הפיסוק יבוא אחרי הסוגריים. הדגשה
בפונט שמן (bold) בלבד (גם אם במקור נעשה שימוש בטכניקה שונה). בטקסט עברי אין
להשתמש בהטיית אותיות. קו מפריד
קו מפריד המסמן טווח או ניגוד (לדוגמה, קו המציין טווח
בין מספרים), יסומן בשני מקפים רצופים להבחין בינו לבין המקף-המחבר. כאשר מפרידים בין איברים שונים באמצעות קו מפריד או
לוכסן, אין להוסיף רווחים משני צדי הסימן. אם הסימן מפריד בין איברים הכוללים יותר ממילה אחת,
יש להוסיף רווח משני צדי הסימן. לדוגמה: איש/אשה, לעומת: אדם / בעל חיים. מרכאות
בכל מקום שאנו מציינים "מרכאות" הכוונה
למרכאות כפולות, ולא לגרש בודד. טקסט דו-לשוני
כאשר טקסט לועזי משולב בטקסט עברי בסוגריים, יש לשים
לב שהסוגריים יהיו עבריים. סימני הפיסוק בין פריטים דו-לשוניים יהיו
עבריים, וכן גם סימן הפיסוק שבסוף הטקסט. מספרים (בטקסט שאינו מספרי במהותו)
מספרים מאחת עד עשר ייכתבו במילים; מ-11 ומעלה ייכתבו
במספרים. במשפט עברי יש לכתוב רצף מספרים מימין לשמאל, כך:
1000--2000. מעל אלף יש להוסיף פסיק בין המאות לאלפים, בין האלפים
למיליונים וכו', לדוגמה: 2,200. תאריכים: ברצף הטקסט – 1 בפברואר 2000, א' בניסן
תש"ס. בפריט ביבליוגרפי תיכתב השנה בארבע ספרות: 1.2.2000. קיצור מילים
לקיצור מילים או שמות בעברית יש להשתמש אך ורק
בגרש/גרשיים, ולא בנקודות, לדוגמה: ת"ז (ולא: ת.ז.); מ' הלברטל (ולא: מ.
הלברטל). ביבליוגרפיה
הפרטים המלאים של מראי המקום יצוינו בהערת השוליים
הראשונה המפנה אליהם. יש לציין את מספרי העמודים המדויקים של הנדון, אלא אם
כן ההפניה מתייחסת לחיבור שלם. בהפניה חוזרת יש לציין את שם המחבר (בעברית) ולהפנות
להערה הראשונה שבה הפרטים המלאים. לדוגמה:
[הערה 1]
Ignaz Goldziher, "Eisen als Schutz gegen
Damonen," Archiv für Religionwissenschaft, 10 (1907), pp.
41-46. [הערה 2] ראה גולדציהר (לעיל הערה 1), עמ' 45. ספרות מקור
מקרא
קיצורי שמות
הספרים:
בר', שמ', ויק', במ', דב', יהו', שופ', שמ"א,
שמ"ב, מל"א, מל"ב, יש', יר', יח', הו', יואל, עמ', עוב', יונה, מי',
נח', חב', צפ', חגי, זכ', מל', תה', מש', איוב, שה"ש, רות, איכה, קה', אס',
דנ', עז', נחמ', דה"א, דה"ב. בין מספר הפרק למספר הפסוק לא יפריד פסיק. בין פסוקים
אחדים באותו הפרק יפריד פסיק. בין מספרי פרקים יפרידו נקודה
ופסיק. לדוגמה: מל"א ג ד, יג-יד; ד ג, ד, ז; ה יא. ספרות חז"ל
דוגמות:
משנה, מגילה, א, א בבלי, מגילה ב ע"א ירושלמי, שבת א, ג (ג ע"ב) [הערה: ציוני הדף
והעמוד לפי דפוס קרוטושין] תוספתא, עירובין ב, א (מהד' ליברמן, עמ' 92( מכילתא דר"י, פסחא יד (מהדורת הורוביץ-רבין, עמ'
52( מכילתא דרשב"י כ, ד (מהדורת אפשטיין-מלמד, עמ'
147( בראשית רבה לו, ג (מהדורת תיאודור-אלבק, עמ' 338( שמות רבה ל, טז (מהדורת שנאן, עמ' 108( לתשומת לב: בחיבורים שבהם יש חלוקה פנימית למסכתות
וכדומה (לדוגמה: משנה, מכילתא דר"י), יש להוסיף פסיק אחרי שם החיבור. חיבורים בכתבי יד
סדר הפרטים כדלהלן: שם המחבר, כותרת החיבור, מראה
מקום על פי החלוקה הפנימית של החיבור, כ"י ועיר, ספריה או אוסף,
סימן כתב היד, מספר העמוד. יש לרשום סימנו של כתב היד בספרייתו ולהוסיף בסוגריים
את מספרו בקטלוג. הפרטים המלאים של המהדורה יצוינו בהערת השוליים
הראשונה המפנה אליהם. בהפניה חוזרת יש לציין את שם החיבור והמהדורה,
ולהפנות להערה הראשונה שבה הפרטים המלאים. לדוגמה: סדור רש"י, מבוא (מהדורת בובר) [לעיל
הערה X, עמ' X] ספרות משנית
ספרים
הסדר: שם המחבר, כותרת הספר: כותרת משנה ומספר
המהדורה, מספר הכרך: כותרת הכרך, שם העורך/המהדיר ו/או המתרגם (הסדרה, מספר הכרך
בסדרה), מקום ההוצאה ושנת ההוצאה (השנה העברית בספר עברי), מספרי
העמודים או הטורים, מספרי ההערות, האיורים, הטבלאות, הנספחים וכדומה, שאליהם
מכוונת ההפניה. לדוגמה: ע' יסיף, סיפור העם העברי: תולדותיו, סוגיו
ומשמעותו, ירושלים תשנ"ד. שם סדרה יוקף בסוגריים עגולים לאחר כותרת הספר,
וייכתב באותיות רגילות. מספרי העמודים ייכתבו בעברית מימין לשמאל, ובלועזית
משמאל לימין. כתבי עת
הסדר: שם המחבר, כותרת המאמר במרכאות, שם כתב העת,
מספר הכרך, מספר החוברת (שנת הפרסום), מספרי העמודים. לדוגמה: י"א באומגרטן, "על שירי הפגעים
מקומראן", תרביץ, נה (תשמ"ו), עמ' 445-442. ערך במילון ובאנציקלופדיה
הסדר: שם המחבר, כותרת הערך במרכאות, שם המילון או
האנציקלופדיה ומספר המהדורה (אם אינה הראשונה), מספר הכרך, מספרי העמודים. לדוגמה: ש' לוינשטם, "רשף", אנציקלופדיה
מקראית, ז, עמ' 441-437. עבודות דוקטור/מוסמך
הסדר: שם המחבר, כותרת העבודה במרכאות, עבודת דוקטור
(Ph. Dissertation) / עבודת
מוסמך (M.A. thesis) , שם האוניברסיטה, שנת ההגשה,
מספרי העמודים. מאמרים בעיתונות היומית
הסדר: שם המחבר, כותרת המאמר במרכאות, שם העיתון,
תאריך הפרסום, מספרי העמודים. |